מועדון לאמנות הצילום
  www.tmunat-matzav.com
תמונת מצב
    דף הבית  |  אודות  |  פעילות המועדון  |  קישורים  |  יצירת קשר  |    
במהלך הסיור בפלורנטין צד את עיני הסניף, הייתי בטוח שמזמן פרש מהעולם, ומה התברר? * הם עדיין פועלים. * המוסדות המנהלים של האגודה עושים מלאכתם בהתנדבות.
13:32 (13/11/10) ראובן גרינברג

קופת עלייה - אגודה שיתופית לאשראי מתוך אתר הבית של יהודי בולגריה : "כולנו בולגרים" ראשית הדרך: האגודה השיתופית לאשראי "קופת עלייה" נוסדה בשנת 1937 על ידי 19 חברים מבני העלייה הבולגרית. בראשית דרכה בחרו המייסדים בחיסכון כמקור עיקרי לאמצעים הכספיים של האגודה, ולכן ניתן לה השם "אגודה שיתופית לאשראי וחיסכון קופת עלייה". שאיפות מייסדי האגודה היו צנועות ביותר - עזרה הדדית בין חבריה, ולמרות שעברו כבר יותר מ-70 שנה מאז היווסדה, עיקרון העזרה ההדדית היה ונשאר היסוד האיתן שעליו התפתחה האגודה ואשר הביא להישגיה הרבים. האגודה בשיאה: מאז ועד היום עברה האגודה גלגולים רבים. כאשר הוקמה, הייתה זו תקופת המנדט ובאותם ימים היא פעלה על סמך רישיון שהוענק לה על ידי ממשלת המנדט. אחרי הקמת המדינה המשיכה "קופת עלייה" להתפתח וגם תחומי פעילותה והיקפיהם התרחבו, עד שהגיעה להיות כמעט מוסד בנקאי לכל דבר ועניין, בפיקוח בנק ישראל, אך מבלי לנטוש את עקרונות הקואופרציה. ראשי המשק ובנק ישראל הכירו ב"קופת עלייה" כבגורם סולידי ורציני במערכת הבנקאית בארץ. בשיא התפתחותה הייתה "קופת עלייה" אגודת האשראי הגדולה ביותר בישראל מתוך עשרות אגודות אשראי שהתקיימו כמעט בכל עיר. היא הקימה 23 סניפים, שהיו פזורים בכל רחבי הארץ ומספר חבריה הגיע ל-40 אלף. מפעלים לטובת הקהילה: במשך שנות קיומה השתתפה "קופת עלייה" במספר מפעלים חשובים לטובת הקהילה שאינם לצורך הפקת רווחים. שלושה מהם גדולים במיוחד: שכונת תל-ברוך: המפעל ראשון ואולי החשוב ביותר הוא הקמת השיכון בתל-ברוך עבור חברי "קופת עלייה" - עולים חדשים מבולגריה. היה זה מפעל שדרש כספים רבים, אחריות גדולה ועמל רב. פיצויים מגרמניה: כשאיחוד עולי בולגריה פעל להשגת פיצויים עבור יהודי בולגריה, הלוותה "קופת עלייה" לאיחוד סכום גדול שאפשר לו לארגן את המפעל האדיר הזה. בצעד יוצא דופן, ניתנו הביטחונות לסילוק ההלוואה על ידי חברי המוסדות המנהלים של האגודה, וכל אחד מהמנהלים חתם על שטר ערבות אישי לטובת האגודה, שנועד למקרה שבו האיחוד לא יצליח להחזיר את ההלוואה. בסופו של דבר החזיר האיחוד את ההלוואה לאחר קבלת הפיצויים מגרמניה. הצלת האגודה השיתופית לאשראי "אחווה": כאשר אגודת "אחווה" התמוטטה ולא הייתה מסוגלת לשלם את חובותיה, נחלצה "קופת עלייה" לעזרתה. "קופת עלייה" התמזגה עם האגודה וקיבלה על עצמה את התשלומים שלה. "קופת עלייה" עשתה זאת מתוך ידיעה ברורה שהיא גורמת לעצמה הפסדים עצומים, אולם היא הצליחה להציל את פיקדונות חברי אגודת האחות "אחווה", שהמשיכו לעבוד עם "קופת עלייה" אחרי המיזוג. הקמת בנק "עלייה לאומי": בסוף שנות ה-70 חלו תמורות בשווקים הפיננסיים והתפתחות הבנקים תפסה תאוצה. שינויים אלה מנעו מ"קופת העלייה" את האפשרויות להרחיב את פעולותיה ולהגדיל את האשראי לחבריה. התמורות הללו שכנעו את הנהלת "קופת עלייה" שיש לעשות מעשה אשר יגן על נכסי האגודה ועל חבריה. עו"ד מרטין דיגה ז"ל, שעמד באותם ימים בראש "קופת עלייה", ראה את הנולד והחליט לבצע שינוי יסודי. דיגה יזם פנייה לשלושת הבנקים הגדולים, ובסופו של דבר הוחלט על שותפות עם בנק לאומי. בעקבות השותפות החדשה שונה שמה של "קופת עלייה" ל"בנק עלייה לאומי". המצב היום: השותפות עם בנק לאומי ארכה מספר שנים ולבסוף פורקה מסיבות עסקיות. "קופת עלייה" פועלת כיום כאגודה שיתופית לאשראי - כפי שהייתה בראשית ימיה - והיא אגודת האשראי היחידה ששרדה בכל הארץ ולה סניף אחד הפועל בתל-אביב. אגודת "קופת עלייה" נמצאת בפיקוח רשם האגודות השיתופיות של משרד המשפטים. תחום פעילותה היחידי הוא מתן אשראי לחבריה. "קופת עלייה" שומרת על קשר חברתי עם העלייה הבולגרית, אך בין לקוחותיה נמנים לקוחות מכל הקשת החברתית בישראל. הנהלת האגודה: האגודה מנוהלת על ידי מועצה שבראשה עומד מר הרי זסלר והנהלה שבראשה עומד היום מר יעקב קונפורטי. יצוין שהמוסדות המנהלים של האגודה עושים את מלאכתם בהתנדבות.

 
 







.