מועדון לאמנות הצילום
  www.tmunat-matzav.com
תמונת מצב
    דף הבית  |  אודות  |  פעילות המועדון  |  קישורים  |  יצירת קשר  |    
תערוכה של מועדון תמונת מצב העוסקת בזיכרון אישי של כל אחד מחברי המועדון ובנוסף נוגעת בשכחה הנובעת מכמות הדימויים אליהם אני נחשפים כל יום.

בתערוכה שני חלקים: פרויקט אישי המוצג בסדרות ופרויקט משותף שנעשה בפייסבוק.הפרויקט האישי הוא תוצר התמקדות של כל אחד מחברי מועדון הצילום 'תמונת מצב' בזיכרון אישי אחד ומיוחד הקרוב לליבו. תהליך ההתמקדות ארוך הטווח יצר מרחב לחקירה ולמידה במספר מימדים: יכולת טכנית, ראיה צילומית ואמירה אסתטית, אישית, רגשית וחברתית. עם התפתחות הפרויקט האישי של כל צלם וניתוח תמונותיו עלו תובנות מעניינות, והצלמים התמודדו עם בניית סדרת תמונות תוך שהם מכוונים אל הנושא ומפתחים שפה ויזואלית. הצלמים נגעו בזיכרונותיהם, צילמו תמונות שיוצאות מהמקום האישי ומצליחות לנגוע בזיכרון של הצופים.לכל סדרה מסר ייחודי, ויחדיו מעלות הסדרות קשת של סוגיות המעסיקות את הצלמים המהווים חלק מהחברה הישראלית כמי שצופים, מתעדים ומשמיעים אמירה נוקבת. פרויקט משותף שפע הדימויים ברשת ושיתוף תמונות ברשתות חברתיות כמו פייסבוק ואינסטגרם שינה את האופן בו אנשים תופסים את העולם. תופעה זו עומדת בבסיס הפרויקט המשותף לחברי מועדון הצילום "תמונת מצב", הבוחנים את התופעה כפעילות שתופסת כיום חלק חשוב בחיינו כפרטים, אך יותר מכך, גם מעצבת את עולמנו החברתי והתרבותי ובכך משנה את חוקי המשחק של עולם הצילום. במהלך השנה החולפת, המשיכו צלמי מועדון "תמונת מצב" לחקור את הפייסבוק ואת כוחה של הרשת בהפיכת הצילום למדיום המכתיב את הדרך בה אנו חושבים ומצלמים נושאים שונים. האםהזיכרון הקולקטיבי שלנו מכוון אותנו לדרך מסוימת של ראייה וצילום נושא, או האם נצליח להעלות תמונה יוצאת דופן שאינה מוכתבת ע"י הגשטאלט (יצירת תבנית המנסה למצוא עיקרון משותף שיסביר את המציאות באופן שיהיה ברור יותר לפרט) ותיחרט בזיכרון הצופה.בשלב ראשון של הפרויקט נבחרו מושגים שונים כמו: פרחים, פורטרט, דלת, עננים, שקיעה, שוק, חתול, ועוד ולכל אחד מהם נפתחה קבוצה בפייסבוק. החברים במועדון בחנו את הארכיון שלהם והעלו תמונות לקבוצה. בשלב השני נעשה מיון של התמונות ובו נבחרו תמונות שעונות להגדרה: למשל, הגדרת פורטרט אינה כוללת תמונה שהנושא שלה הוא יחסים בין אנשים או הגדרת פרחים אינה כוללת תמונה שהנושא שלה הוא חרק על פרח. בשלב שלישי נבחנו התמונות שנותרו ונבדקה השאלה האם יש מכנה משותף ודמיון בין התמונות מבחינת פורמט התמונה (ארכי או רחבי), קומפוזיציה או צבעוניות.לפניכם מוצג דימוי שנבנה מהתמונות שנבחרו. בכל שורה מוצגות תמונות של נושא יחיד. סדר הנושאים (מלמעלה למטה) פרחים, פורטרט, שקיעות, פרחים, שוק, חתול, עננים, דלת,פורטרט והשתקפות.מההתבוננות בדימויים עולות תחושות מורכבות: מצד אחד, רצף ושילוב התמונות הצבעוניות הייחודי לעבודה זו מענגים את העין. מצד שני, שפע התמונות מקשה על התמקדות (בשפת הרשת: TMI =too much information). המידע האינסופי מביא לצמצום הזמן המוקדש לתמונה, ומכאן לשטחיותבבחינת התמונות ואי הפנמה של המסר המצוי בכל תמונה. יתר על כן, שפע התמונות הדומות לצלמים השונים נותן הרגשה של "כבר ראינו הכל", ומכאן מגיעה האמירה השנויה במחלוקת: "אין צורך לצלם כי כבר הכל צולם".לאורך הדורות עסקה האמנות בנושאים קבועים ורק הדרך בו הם מוצגים השתנתה. הנושאים המצולמים בעבודה זו מציגים תבניות דומות ומציפים שאלות רבות הנוגעות למקום שלנו כצלמים כחלק מחברה הרואה ומציגה מושג מסוים בדרך אחת והיכולת שלנו לשבור את הגשטאלט ולצאת ממנו למקומות המיוחדים לנו.בעבודה זו יש לזכור שהתמונות שנבחרו הן תוצר של מניפולציה של האוצר שבחר תמונות הבאות להדגיש את נקודת הדמיון ולהציף את הנושא של הדרך הזהה בה אנו רגילים לראות נושא מוגדר.

 
אילנה קפלן "ללא שם"אורי בנדהיים "חמשה דורות"חדוה כדורי "איי הדרום, הולנד"שירלי ירדני "הטיגעלעך של דודה רבקה"
ג'ודי עלאיוף "אבא"נורית אלדן "אמא"אלי דותן "ילדותי השניה"יפה שימרוני "הבית"
ורדה עופר "ללא שם"ג'ורג' גריאן "אולפן"חגית כץ "ואולי..."נעמי בר נר "תחת אש"
יהודה יעקובוביץ "למרות..."רחל גרינשפן "רקמה"